מגיעה אליי לאחר כשנה מגירושיה הרשמיים ולאחר שנים מלאות אתגרים של עליות ומורדות. כרגע, היא חשה ריקה, בודדה, חסרת כוחות ורובצת עליה מועקה גדולה. היא מספרת, שפעם לפני שנים, היו לה חלומות גדולים ואז היא ידעה בליבה, שתוכל לממש אותם… ראשה נופל מעט וקולה נחלש כשהיא משתפת שכיום אינה חולמת כלל.
היא מתעשתת ואומרת, כי יש לה בקשה אחת: לחזור למסלול החיים – אבל אחרת!
היא ממשיכה ומספרת שהיא מרגישה שזה הזמן שלה – להתפתח ברמה האישית: לממש את יכולותיה, רצונותיה וחלומותיה – את מה שהיא מרגישה שנמצא שם כבר זמן רב, אבל כל שנות נישואיה, הדחיקה לפינה אחורית לא נתנה לזה מקום…
אז האם ישנו אור בקצה המנהרה? יש… יש… יש….
עצם ההחלטה שלה להגיע אלי לעשות את הצעד לשינוי – הינה אמיצה, נקודת אור התחלתית אך טובה.
אמנם כעת היא מדברת בקול צרוד בראש מושפל, אבל נחושה ויודעת לאן היא רוצה להגיע, היא יודעת להביע, גם אם במקצת, את עולם רגשותיה ואני מסבירה לה עד כמה זה נפלא.
מתחילות תהליך בשיתוף פעולה. תוך כדי תהליך אני משקפת לה, את מה שהיא מביעה, ומדגישה בפניה, כי גם אם כרגע היא לא רואה את הדברים בצורה ברורה – הכל נמצא שם בהישג ידה!
כאשר אנו כבני אדם מציבים מטרה, עלינו להתחייב כלפי עצמנו, לקחת אחריות – ומכאן לעבודה ולמלאכה ומתוך בחירה וידיעה כי ישנו אור גדול בקצה המנהרה.
זהו תהליך של למידה, כמו כל תהליך אחר, אך כאן הלמידה היא אינסופית: ככל שאנחנו נעמיק יותר וניתן לעצמנו רשות לגעת ברבדים הפנימיים יותר שלנו – כך אנו נגדל, נתפתח ונשאף ליותר נכון ומדויק, נהיה קרובים יותר לאמת שלנו, יותר קרובים למה שאנחנו באמת רוצים!
ממש כמו שמלטשים אבן יקרה והיא הופכת יותר ויותר לנקייה, בוהקת ומזוככת.
ככל שהיא מתחברת יותר לעצמה, ליכולותיה ומודעת לדרך בה היא מתנהלת, כך היא יותר ויותר חשה שמחה וחיות, ובסופו של דבר חשה משמעותית בעבור עצמה ובעבור אחרים והמשמעות הזו הופכת אותה למאושרת !
