לאורך שנות ילדותה, מועבר לה המסר שוב ושוב, שהיא אינה טובה מספיק. ככל שהתבגרה הושרשה בה האמונה שאכן היא כזו.
תחושות כמו תסכול, אשמה, חוסר בטחון, מציאות מעורערת וחוסר יציבות מנווטים אותה למשוך בכל מחיר תשומת לב מסביבתה. היא מוכנה לשלם מחיר יקר לעיתים בכדי לזכות באהדה, גם באם מציק ולא נעים… היא מרצה ובעיקר קולה לא נשמע…
בשנות ה 40 לחייה היא מודעת להתנהלות של סביבתה, שממשיכה לתת לה תחושה של אשמה, שאין לה באמת קול או מקום בבית, בעבודה, בחייה החברתיים. היא מתחילה להבין שאולי יש משהו אצלה שמושך תגובות אלו ושהמראות שהיא חווה גובות ממנה מחיר יקר.
היא מגיעה כשהיא בסה”כ מבקשת להרגיש רצויה, שיאהבו אותה כפי שהיא, מבקשת למצוא את עצמה.
אט אט היא מבינה מדוע היא מתנהלת כך, תוך כדי חוויה ומודעות היא מזהה את יכולותיה, מאוויה, חלומותיה. היא מזהה מה אינה רוצה בחייה וכיצד היא רוצה שיראו חייה.
היא נותנת רשות לעצמה לשחרר תפוסים ואמונות שיצרה, לאהוב ולהכיר את עצמה. היא מקבלת בטחון עצמי, בשימת לב יותר למעשיה, לגופה לרגשותיה. גם באם השינוי מעלה בה פחד, ככל שהיא מודעות יותר ליכולותיה היא מתחילה לבטא רצונותיה, היא משנה גישה ויוצרת שוב אהבה כלפי עצמה, אהבה ליצירה שלה, לעולם המחשבות שלה לרגשותיה. היא כעת בשלב של לחזור לאהבתה הגדולה שפועמת שנים רבות בגופה, יכולת הרעיונית והיצירתיות שכלואות בתוך גופה. כעת היא פועלת יותר מתוך מודע, שמה עצמה קדימה, מחוברת לעצמה ורצונותיה, ובדרך להגשים את אחד מחלומותיה ולהפוך אותו לעסק –היצירה !
כמה חשוב להתחבר לעצמנו, להחזיר לעצמנו את הכח מתוך שימת לב ובחירה שאנו יכולים ומצליחים וגם באם הדרך לעיתים היא דרך חתחתים. לעיתים יכולים גם לקרות ניסים!
