התמודדות עם כאב

החיבור בין נפש לגוף

ברגעים הללו כשהכאב מסיח את הדעת ואיננו מצליחים לחשוב על דבר מלבדו, כמעט בלתי אפשרי למצוא תקווה. הכאב מתיש אותנו ומכלה כל חלקה טובה. אם הכאב הוא כרוני ומקורו בבעיה פיזיולוגית, הוא מקרין במהרה על מצב הרוח שלנו, אנו נחלשים, מאבדים עניין בדברים אחרים, ועלולים לשקוע בדיכאון ומצוקה נפשית.

כאשר מקורו של הכאב הוא נפשי, מהר מאוד גם הגוף חווה אותו ואנו יכולים לסבול מכאבי שרירים, מיגרנות, כאב בטן, שרירים תפוסים, בחילות ותסמינים שליליים נוספים.  

קל יותר לחיות עם כאב בידיעה שהוא זמני – אם הכאב הוא תוצאה של טיפול במחלה או פציעה, אנו נאחזים בתקווה שבחלוף הזמן גם הכאב ייעלם. אך במקרים רבים, כמו במצב של כאבים כרוניים או התמודדות עם אובדן, אנו שוקעים בייאוש כבד מתוך אמונה שהכאב לעולם לא ירפה.

תקווה ומשמעות הן משככות הכאבים הטובות ביותר

הסופר יוהאן וולפגנג פון גתה כתב:

“לפעמים גורל חיינו דומה לעץ פרי בחורף.
מי היה חושב שענפים אלו יהפכו שוב לירוקים ויפרחו,
אבל כך אנו מקווים, זאת אנחנו יודעים.”

ואכן, התקווה היא הדבר המרכזי שעלינו לגייס בהתמודדות עם הכאב. האמונה שנצליח להתגבר עליו, שהוא ייטשטש ואולי אף ייעלם לחלוטין. יחד עם זאת תקווה לבדה איננה מספיקה, אנחנו חייבים למצוא משמעות, סיבה כלשהי, שעבורה אנו רוצים להמשיך הלאה, למרות הכאב.

הפילוסוף ניטשה כתב בהקשר הזה: “מי שיש לו ‘למה’ שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל ‘איך’.” יהא הכאב אשר יהא.

מי שמתמודד עם אובדן, מתייסר בכאב וגעגוע, ייתכן ויוכל בכל זאת למצוא משמעות בהנצחת האדם שהלך, הנצחת מורשתו, הערכים שהנחיל, החלומות שרצה להגשים.

באם הכאב הוא פיזי וההתמודדות היא עם מחלה, נשאל את עצמנו אלו דברים קיימים בחיינו שממלאים אותנו במשמעות – ילדים? משפחה? אהבה? עבודה?

שתפו במצוקה שלכם

פעמים רבות אנו חשים שלא בנוח לשתף אחרים בכאבנו, הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות: חשש מכך שירחמו עלינו, תחושת בושה, חשש שניתפס חלשים או מעיקים.

ההסתרה הזו גורמת לשלוש בעיות קשות – היא יוצרת מוקד לחץ שמתווסף לכאב, היא גורמת לסובבים אותנו שלא להבין את מצבנו, וגרוע מכך, היא מנקזת את כל הכאב וההתמודדות פנימה. היא אינה מאפשרת לנו לתת ביטוי, להוציא לפועל ולשחרר החוצה, באם אלו המחשבות – הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו או הרגשות.

חשוב שנקיף את עצמנו בכל תמיכה אפשרית, זה יכול להיות חברים, משפחה וכמובן אנשי מקצוע. הנוכחות וההקשבה שלהם תפיג מעט מהכאב, היא גם תאפשר להתבונן באופן מבוקר ומכיל ברגשות שעולים בתוכנו, לדון במחשבות החולפות ולהאיר זוויות חדשות שעשויות לספק כלים להתמודדות שלא היינו חושבים עליהם לבד.

אל תתביישו להיעזר באחרים או להיראות חלשים, הביטו בראש מורם על המצב, אתם לוקחים אחריות על חייכם ובריאותכם.

שמרו על סדר יום שיסיח את הדעת מהכאב

כשאנו מתמסרים לכאב ונותנים לו להכתיב ולנהל את סדר יומנו, מתחיל תהליך התדרדרות שמביא לתחושה של אובדן שליטה, תסכול ואף עשוי להוביל לדיכאון.

לכן, חשוב שנשאף לניהול סדר יום מסוים שמתאים לאופי ולאורח החיים שלנו. זה יכול להיות מטלות בבית, סידורים מחוץ לבית, דאגה לצרכי המשפחה. היכולת שלנו לעמוד במשימות שאנו מציבים לעצמנו, תוביל לסיפוק עצמי, תחושת הגשמה, חיוניות, הרגשה של השבת השליטה במצב והכי חשוב תסיח את דעתנו מהכאב.

מצאו את הדברים שמרגיעים אתכם בצורה האפקטיבית ביותר

הקשר בין הגוף והנפש היה ידוע מאז ומעולם וככל שהמדע מתקדם, יותר ויותר מחקרים מחזקים את העובדה שלא רק שכאב פיזי ונפשי מנהלים יחסי גומלין ביניהם, אלא שגם הרגעה ושיכוך שלובים זה בזה – כלומר הרגעה של הנפש, יכולה לשכך כאב פיזי, ובאותו האופן הרגעה של הגוף, יכולה לשכך כאב נפשי.

כל אדם מגיב לדברים באופן שונה, ולכן חשוב שתבחנו מה עובד עליכם בצורה המיטבית. זה יכול להיות עיסוי והרפיה אשר ישרו שלווה, מדיטציה, האזנה למוסיקה שמרגיעה אתכם, טיול ושהייה בטבע, מדיטציה, יוגה, מציאת תחביב שמספק אתכם.

חשבו על הדברים החיוביים בחייכם – תמיד יש כאלה. מיקוד המבט באותם דברים עשוי לטשטש את הכאב ולמלא בכוח להמשיך ולהתמודד. הפסיכולוגיה החיובית ממליצה פעם ביום לכתוב 3 דברים שאתם מודים עליהם וכך ללמד אתכם להיות מודעים לכל כך הרבה דברים טובים שאנו הרבה פעמים מקבלים כמובן מאליו.

כשאין את הכוחות להתמודד לבד עם המשבר

לפעמים הכאב הוא בלתי נסבל ואנו מתקשים לתפקד ברמה הכי בסיסית – אורח החיים שלנו נפגע קשות ועשוי לגרור דיכאון, חרדות ואפילו מחשבות אובדניות.

הזנחה של מצב שכזה עשויה לגרום להשלכות חמורות ולכן חשוב לטפל במצב בהקדם ולפנות לטיפול.